לשון הרע והוצאת דיבה – מהן?

יש לכם 'בטן מלאה' על מישהו, וצורך עז להביע את הדברים הקשים בפומבי? במיוחד בעידן הרשתות החברתיות ותוכנות המסרים המיידיים, כדאי שתחשבו טוב. לשון הרע, כמו גם אמירת דיבה עלולים לעלות לכם ביוקר!

לשון הרע והוצאת דיבה – מהן?

חוק איסור לשון הרע עוסק בזכות של כל אדם להגנה על שמו הטוב, כמו גם בדבר הגנות נוספות, תוך שהוא מטיל איסור על פרסום שלילי שעשוי לפגוע באדם, לבזותו, ו/או להשפילו, כמו גם לפגוע בו בשל התנהגותו, כמו גם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו, ועוד.

החוק, שנחקק בשנת 1965, ולאורך השנים עבר עדכונים רבים, והאחרון ביניהם בשנת 2017.

בין היתר עוסק החוק ותוצאותיו במאזן שבין זכות חופש הביטוי לבין הזכות לכבוד ולשם טוב. החוק קובע כי אדם שנפגע במסגרת לשון הרע יהיה זכאי לפיצויים, בעוד הפוגע עלול להיות אחראי לעוולה אזרחית ואף להיות מואשם בעבירה פלילית שעונשה עד שנת מאסר.

מהי לשון הרע?

החוק קובע כי לשון הרע היא התבטאות בפומבי, כלומר פרסום בכתב או בעל-פה, שיש בו כדי לפגוע באדם אחר, בין אם באמצעות השפלתו והפיכתו מושא ללעג או לשנאה, ובין אם בביזוי האדם על רקע גזע, דת, מין או התנהגות, כולל פרסום שעלול לפגוע בפרנסתו ובמשלח ידו.

מהן הסנקציות האפשריות בגין לשון הרע?

החוק קובע כי לשון הרע מהווה עוולה אזרחית ובמקרים מסוימים גם עבירה פלילית. הנפגע רשאי לתבוע פיצוי כספי מהפוגע במסגרת משפט אזרחי, ובנסיבות המקרה, לצד הוכחת כוונת זדון, גובה הפיצוי יכול להגיע עד ל 100,00 אלף ₪, בגין כל פגיעה, וללא הוכחת נזק בשל המעשים!

החוק קובע כי ניתן אף לקיים משפט פלילי כנגד נאשם (קובלנה פלילית) בגין פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע, כאשר העונש המרבי בגין העבירה הוא שנת מאסר בפועל.

מהן ההגנות מפני חוק איסור לשון הרע?

קיימות שתי טענות הגנה עיקריות מפני אחריות בגין לשון הרע. הראשונה שבהן הינה הגנת 'אמת בפרסום', הידועה גם כ'אמת דיברתי'. באופן כללי, טענה מסוג זה גורסת כי הנאשם יהיה מוגן מפני תביעה פלילית או אזרחית בגין לשון הרע, במידה ותוכן הפרסום מציג עובדה קיימת ואמיתית על אודות אדם אחר, בנושא בו קיים עניין לציבור.

הטענה השנייה היא הגנת 'תום הלב', הקובעת מספר מקרים שבהם ההתבטאות לא תיחשב כלשון הרע, אלא מתן ביטוי של הנאשם לדעותיו ולתחושותיו האישיות, תוך שהוא סבור שאין בדבריו כדי לפגוע באופן לא הוגן באדם אחר.

לצד ההגנות לעיל, קימות סוגיות נוספות אותן יש לבחון, וכי המרכזיות שביניהן הן האינטרס הציבורי שבפרסום, כמו גם כוונה, לרבות תום הלב לעניין האינטרס האישי של התוגע..

כתבי תביעה "טריים" שהוגשו לבית המשפט

שני כתבי תביעה מעניינים העוסקים בלשון הרע הוגשו לאחרונה לבית משפט השלום בראשון לציון, בייצוגה של עו"ד שני רופא.

הראשון שבהם הוגש מטעם הידוענית אביבית בר זוהר כנגד רדיו 103FM והשדרנים לאה לב ושי גולדשטיין. כתב התביעה בגין לשון הרע והוצאת דיבה הוגש בשל התבטאויותיהם של השדרנים, אשר כינו אותה 'זונה' בתכנית הבוקר שלהם ברדיו, השפילו אותה ועלבו בה ובהתנהגותה במהלך השידור, באמצעות אמירות בוטות ופוגעניות. על כן הגישה בר-זוהר, באמצעות עו"ד ד"ר שני רופא, כתב תביעה ודרישה לפיצויים בסך של 500 אלף ₪.
בכתב התביעה טוענת בר-זוהר לזכותה לשם טוב וטוענת כי הנתבעים הפיצו לשון הרע, פעלו ברשלנות ופגעו בחופש העיסוק שלה, כיוון שהדברים שפרסמו, יש בהם כדי לפגוע בפרנסתה.

מקרה נוסף שהגיע אל הערכאות לאחרונה, הוא בקשה דחופה לצו מניעה זמני שהוגשה לאחרונה מטעם הפוליטיקאי יורם מרציאנו לבית משפט השלום. בבקשה טוען מרציאנו, באמצעות עו"ד ד"ר שני רופא, כי המשיבים, שמעון בן ארי ויגאל ג'אנח הוציאו את דיבתו ופגעו בשמו הטוב, כאשר פרסמו והפיצו ברחבי הרשת החברתית פייסבוק פוסטים פוגעניים בהם לעגו למרציאנו ולמוצאו, תוך מטרה ברורה להכפישו ולפגוע בו. מרציאנו ביקש כי בית המשפט יורה למשיבים למחוק לאלתר את הפרסומים הפוגעניים שפרסמו. בבקשתו, טוען מרציאנו כי העוול שנעשה לו בשל הפרסומים הינו מתמשך, כיוון שבניגוד לעיתון שהחדשות בו משתנות מדי יום, הפרסום הפוגעני נותר ברשת וממשיך להופיע בפומבי. על כן, טוען כי מטרת הבקשה הינה למנוע נזק עתידי שעשוי להגרם לו כתוצאה מפרסום הפוסטים הפוגעניים.

יש לקוות כי במקרים המוזכרים, כמו במקרים קודמים רבים, בית המשפט יכיר בנזק שהתבטאויות פומביות אלו עלולות להסב לכל אדם, לשמו הטוב, לפרטיותו ולמקור פרנסתו.

ואתם, היזהרו והישמרו מפני פרסום שלילי אודות אדם אחר, בין אם ברשת החברתית ובין אם בכל אמצעי תקשורת אחר.

נפגעתם מפרסום שלילי? פנו אלינו ליעוץ ונשמח לסייע.

הנכתב אינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין וכי הוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך על הנכתב בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים לעיל הינה על אחריות המשתמש בלבד. מודגש באופן מפורש כי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום, וכי עוה"ד רופא אינה אחראית בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא לעיל.