התופעות החדשות לא מניחות לאנשי המקצוע. כעורכת דין המייצגת גם פרטיים וגם עסקיים אני עסוקה ללא הרף במתן פתרונות ולא פחות מכך בהנגשת ידע לאזרחים.
ידע הוא כידוע כוח ובמקרים שמגיעים לפתחי ידע הוא גם כסף.
הפעם אני חולקת אתכם.ן מידע שנוגע לחופשת לידה.
כבר בפתח הדברים אציין כי מאמר זה נכתב עם הרבה כאב תסכול ואפילו כעס, כי לצערי הרב יתכן שמה שאכתוב יצער לא מעט נשים לפני ואחרי לידה.
אז למה אני בכל זאת כותבת?
כי זה חלק מהמאמצים שלי לחשוף את העוול שנעשה ליולדות בקורונה וחלק מהפעילות שלי להביא לשינוי מדינויות.
ממקרים שהגיעו אלי למדתי שיולדת שבחלק מתקופת ההריון היתה בחל"ת לא זכאי לדמי לידה מלאים ויהיו מקרים שהיא גם לא תקבל דמי לידה בכלל.
מי שעיכב אחרי פרסומי המוסד לביטוח לאומי הבין ובצדק
כי הריונית שהוצאה לחל"ת לא תפגע זכותה לדמי לידה.
המוסד לביטוח לאומי טרח לציין זאת כחול על גבי לבן באתר שלו.
תקופת אכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה היא התקופה שבה שכיר עבד בטרם הפך למובטל ובמהלכה שולמו עבורו דמי ביטוח לאומי
כי המוסד לביטוח לאומי, לא טרח לציין באותו פרסום, כי דמי הלידה לא יפגעו רק אם ליולדת יש מספיק תקופת אכשרה למרות ההוצאה לחל"ת.
אדרבה המוסד לביטוח לאומי טרח להדגיש כי חודשיים ראשונים של החל"ת יילקחו בחשבון של תקופת האכשרה אבל ממקרים שאני מטפלת בהם מתברר שזה לא תמיד נכון!!!
1. רק חודשיים ראשונים של חל"ת נחשבים לתקופת אכשרה
2. הריונית שהיתה בחל"ת עד הלידה- חודשיים חל"ת לא ילקחו בחשבון כתקופת אכשרה.
אני בטוחה שאתם מרימים גבה ולא מבינים איך זה יכול להיות. נתקדם לנקודה קריטית מס 3:
3. תקופת האכשרה נספרת ממה שמכונה "היום הקובע". היום הקובע הוא היום שבו ההריונית הפסיקה לעבוד.
במקרה של הריונית שהוצאה לחלת ולא חזרה לעבוד לפני הלידה יום ההוצאה לחל"ת הוא היום הקובע.
במקרה שכזה קורים 2 דברים:
1. המוסד לביטוח לאומי אינו מתחשב בחודשיים הראשונים של החל"ת.
2. מונים את תקופת האכשרה מהיום הקובע ואחורה.
המשמעות היא שהיולדת צריכה 10 תלושים מיום ההוצאה לחל"ת ואחורה
ובתנאי שהם בתוך 14 חודשים מיום הפסקת העבודה או,
15 תלושים מיום ההוצאה לחל"ת ואחורה
ובתנאי שלא חלפו 22 מיום הפסקת העבודה.
יש מקרים שחוסר בתלושים יביא לזכאות לדמי לידה חלקיים אבל יש מקרים שהיולדת תפסיד לחלוטין את זכותה לדמי לידה!
אני יכולה לבשר כי אני פועלת מול הכנסת, אבל כרגע אין לי בשורות טובות….
האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי והשימוש בו הינו באחריות המשתמש
דוברות הכנסת (מליאה):
אושר בקריאה ראשונה: תשלום דמי לידה ליולדת בתקופת אבטלה בעקבות משבר הקורונה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תשלום דמי לידה ליולדת בתקופת אבטלה), התשפ"א-2021. 10 וההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
מוצע לקבוע בהוראת שעה כי מבוטחת שילדה בתקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021), ושהייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית לדמי לידה בשיעור שהיה משולם לה אילו הופסקה עבודתה בהיותה בהריון.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשל משבר הקורונה, תוקן חוק הביטוח הלאומי בתיקון עקיף במסגרת חוק התכנית לסיוע כלכלי והזכאות לדמי אבטלה, הוארכה עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) בלא מגבלת ימים, לרבות למי שמצוי בחופשה ללא תשלום.
הארכתה של הזכאות לדמי אבטלה לתקופה ממושכת, אשר ביקשה לתת מענה למשבר החמור בשוק העבודה, יצרה קושי לגבי נשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת אחרי יום י"ט באדר התש"ף (15 במרס 2020 ) המקבלות דמי אבטלה ברציפות מחודש מרס 2020 ולא חזרו לעבודה מאז תחילת ההיריון.
נשים אלה לא יהיו זכאיות לדמי לידה מאחר שלא היו בהיריון בזמן הפסקת העבודה ומשכך לא מתקיים לגביה האמור בהגדרה "היום הקובע" שבסעיף 48 לחוק, וכן תופסק זכאותן לדמי אבטלה בהתאם לחוק עבודת נשים כמפורט לעיל.
מוצע לתקן את החוק לגבי נשים אלה, שנקלעו בעל כורכן למצב שהוא תוצאה ישירה של משבר הקורונה, ושיישארו בלא מקור הכנסה בשלב הרגיש שלאחר הלידה, ולקבוע כי בהתקיים לגביהן התנאים המפורטים בחוק, הן יהיו זכאיות לדמי לידה."
משרד עורכי דין, אסתי וייסלר- עורכת דין. עובדת סוציאלית. מגשרת, כתובת: בית נוח, רחוב זאב ז'בוטינסקי 155, רמת גן, נייד: 050-675-0691
© 2021 מגזינ-לה - כל הזכויות שמורות