נכתב עבור מגזין לה מדור משפט – נכתב ע"י עורכת דין אסתי וייסלר
יש כמה סוגי קנין. ישנו קנין מוחשי ויש קניין רוחני. הכרנו גם הזכויות שמקנה בעלות בזכות. בפעם האחרונה התחלנו להכיר את זכויות היוצרים. הפעם אנחנו ממשיכים.
כפי שכבר ראינו, ההגנה בזכויות יוצרים ניתנת ליוצרים כדי לאפשר את התפתחות האומנות. לולא הגנה ליוצר היצירה תותק תסחר ע"י המעתיק וליוצר לא תהא אפשרות להשקיע ביצירות ולתרום מיצירותיו לעולם.
יש שנוהגים לסמן את היצירה בסימן המודיע כי הזכויות שמורות באמצעות הסימון ©- האות C בתוך עיגול, קיצור של המילה copyright – בתוספת המילים "כל הזכויות שמורות".
חשוב לדעת שבישראל ובמדינות נוספות אין חובה לעשות זאת, והיצירה,
שעומדת בתנאי החוק, תהיה מוגנת גם ללא הסימון.
ההתפתחות הטכנולגית הביאה למחשבה ולהכרה בצורך להגן על יצירות. ראשית ההגנה החלה בעקבות המצאת מכונת הדפוס (בשלהי המאה ה-15). ההמצאה הביאה לכך שהפצת יצירות הפכה לענין כלכלי והתפתח ענף שאפשר להעתיק יצירות שנעשו על ידי אחרים.
עלעול בדפי ההסטוריה מלמד על נסיונות להגן על מדפיסים למשך תקופה של מספר שנים באמצעות מתן בלעדיות ואיסור על המתחרים להדפיס את אותו דבר דפוס.
כך למשל ב- 1518 במסגר הסכמה שנתנו רבני אירופה לשלושה ספרים של רבי אליהו בכור הם אסרו על הדפסתם על ידי אחרים למשך 10 , וזאת כדי להגן על המחבר מפני העתקת הספרים על ידי אחרים.
המדינה החלוצה בחקיקה בעניין זכויות יוצרים היתה בריטניה. ובשנת 1709 נחקק חוק על ידי הפרלמנט הבריטי בעניין. חקיקה נוספת בענין היתה בחוקת ארצות הברית.
העצרת הכללית של האו"ם מצאה לנכון גם היא להגן על זכויות יוצרים וביום 10.12.1948 כללה בהכרזה על זכויות אדם גם את סעיף כז(2) שבו נאמר "כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו".
החקיקה הישראלית בעניין זכויות יוצרים התפתחה במהלך השנים והחוק שקיים היום הוא לא החוק שהיה קיים בעבר. ראשיתה של ההגנה היא בתקופת המנדט הבריטי ששלט בישראל וביסס את שלטונו גם באמצעות חקיקה.
חוק השיפוט הזר האנגלי משנת 1890 ו דבר המלך במועצה על ארץ ישראל משנת 1924 אפשרו למלך ולשלטונות המנדט הבריטי להחיל בארץ ישראל חקיקה בריטית. במסגרת זו החיל המנדנט את חוק זכות יוצרים משנת 1911 באמצעות חקיקת פקודת זכות יוצרים משנת 1924. ב 19 בנובמבר 2007 אושר בכנסת ישראל חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, שנכנס לתוקפו ב-25 במאי 2008 והחליף את החקיקה המנדטורית. יחד עם זאת יש הוראה בסעיף 78 המאפשרת להחיל את החקיקה הקודמת במקרים מסויימים.
בפעם הבאה נעסוק בקטגוריות שנהנות מהגנת זכויות יוצרים
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי והשימוש בו הינו באחריות המשתמש
משרד עורכי דין, אסתי וייסלר- עורכת דין. עובדת סוציאלית. מגשרת, כתובת: בית נוח, רחוב זאב ז'בוטינסקי 155, רמת גן, נייד: 050-675-0691
© 2021 מגזינ-לה - כל הזכויות שמורות